top of page

מערכות יחסים ופרשנויות

כיצד פרשנויות משפיעות על מערכות היחסים שלנו?


פרשנות היא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. אנו משתמשים בפרשנויות כדי להבין ולהסביר את העולם סביבנו, אך לעיתים קרובות אנו נופלים למלכודת של התייחסות לפרשנויות שלנו כאילו היו עובדות.

בתקשורת בין-אישית, פרשנויות שגויות עלולות לגרום לנזקים משמעותיים למערכות יחסים, להוביל לקונפליקטים מיותרים ולהגביר תחושות של אי-הבנה ותסכול.

במאמר זה נבחן כיצד פרשנויות משפיעות על התקשורת שלנו, מה הנזקים שעלולים להיגרם כאשר אנו מתייחסים לפרשנויות כאילו היו עובדות, וכיצד תקשורת מקרבת (= תקשורת לא אלימה NVC) יכולה לסייע במניעת נזקים אלו.

 

מהי פרשנות וכיצד היא משפיעה על התקשורת שלנו?

פרשנות היא התהליך שבו אנו מנסים להבין ולפרש את ההתנהגות, המילים והכוונות של אחרים.

היא מבוססת על חוויות עבר, תרבות, ערכים ואמונות אישיות.

בעוד שפרשנות היא כלי חשוב בהבנת העולם ומשלימה עבורנו פרטים שחסרים לנו כרגע, היא גם יכולה להיות מקור לאי-הבנות וקונפליקטים.

במקום לראות את המציאות כפי שהיא, אנו נוטים לעיתים קרובות לראות אותה דרך הפריזמה של הפרשנויות שלנו.

לדוגמה, אם חבר לא עונה להודעה שלנו מיד, אנו עשויים לפרש זאת כזלזול או כחוסר עניין, מבלי לדעת את הסיבות האמיתיות.

 

מודל אפר"ת: הבנת הדינמיקה של פרשנויות

מודל אפר"ת (אירוע, פרשנות, רגש, תגובה) מסייע להבין את התהליך שבו אירועים מובילים לפרשנויות, אשר בתורן מעוררות רגשות ומובילות לתגובות.

 

1. אירוע - משהו שקורה בפועל, העובדה הנקייה.

2. פרשנות - ההסבר או המשמעות שאנו נותנים לאירוע.

3. רגש - הרגש שמתעורר בעקבות הפרשנות שלנו.

4. תגובה - הפעולה שאנו נוקטים בעקבות הרגש.

 

הנזקים של התייחסות לפרשנויות כאילו היו עובדות

כאשר אנו מתייחסים לפרשנויות שלנו כאילו היו עובדות, אנו עלולים לגרום לנזקים רבים למערכות היחסים שלנו:

1. אי הבנות וקונפליקטים

פרשנויות שגויות מובילות לאי הבנות ולריבים מיותרים.

כאשר אנו מניחים שמישהו פועל מתוך כוונה שלילית, אנו מגיבים באופן שמחריף את המצב.

2. פגיעה באמון

כאשר אנו מתייחסים לפרשנויות שלנו כעובדות ומגיבים בהתאם, אנו עלולים לפגוע באמון בינינו לבין האחרים.

תחושת האמון היא קריטית למערכת יחסים בריאה.

3. הגברת התסכול והכעס

פרשנויות מוטעות מגבירות את תחושת התסכול והכעס שלנו.

כאשר אנו מניחים שהאחר פועל מתוך כוונה רעה, אנו חווים רגשות שליליים שמגבירים את המתחים.

מעבר לכך, גם הצד השני חווה כעס ותסכול, כאשר הוא לא מבין את פשר התגובה שלנו.


ניקח לדוגמה סיטואציה פשוטה שיכולה להתרחש בכל מערכת יחסים.

הסיטואציה:

דנה שלחה הודעה לחברתה רונית בבקשה להיפגש, אך רונית לא ענתה לה במשך יומיים.

מודל אפר"ת:

1. אירוע: רונית לא ענתה להודעה של דנה במשך יומיים.

2. פרשנות: דנה מפרשת את ההתעלמות כזלזול וחוסר עניין.

3. רגש: דנה מרגישה פגועה ומאוכזבת.

4. תגובה: דנה מחליטה לשלוח לרונית הודעה נזעמת: "למה את מתעלמת ממני? חשבתי שאנחנו חברות, אבל כנראה שטעיתי."

התגובה של רונית:

רונית, שקיבלה את ההודעה הנזעמת, מרגישה מותקפת ומופתעת. היא הייתה עסוקה בעבודה ולא היה לה זמן לבדוק את ההודעות. היא כועסת על ההתקפה הלא מוצדקת ומחליטה לא לענות לדנה בכלל.

התוצאה:

הקונפליקט החריף. דנה מרגישה יותר פגועה ורונית מתרחקת. החברות שלהן נפגעה.

 

כיצד תקשורת מקרבת יכולה לסייע?

 

תקשורת מקרבת מציעה כלים להתמודד עם סיטואציות אלו בצורה מכבדת ואפקטיבית.

הנה כיצד ניתן ליישם את עקרונות התקשורת הלא אלימה כדי להימנע מפרשנויות שגויות ולשפר את התקשורת:

1. תצפית ללא שיפוט

הצעד הראשון הוא להבחין בעובדות ללא פרשנות.

במקרה של דנה ורונית, דנה יכולה להתמקד בעובדה שרונית לא ענתה להודעה במשך יומיים, מבלי לייחס לכך כוונות שליליות.

2. זיהוי רגשות

חשוב לבטא את הרגשות בצורה כנה וישירה.

דנה יכולה לומר לעצמה: "אני מרגישה פגועה ומאוכזבת כי לא קיבלתי תגובה מרונית כי פירשתי את זה כהתעלמות שלה ממני."

3. זיהוי צרכים

הבנת הצרכים שעומדים מאחורי הרגשות היא קריטית. דנה יכולה לזהות שהיא צריכה התייחסות מחברתה.

 4. בקשה ברורה

לאחר זיהוי הרגשות והצרכים, יש להציג בקשה ברורה ולא תובענית.

דנה יכולה לפנות לרונית בצורה הבאה: "רונית, שלחתי לך הודעה לפני יומיים ולא קיבלתי תגובה. חשובה לי ההתייחסות שלך. תוכלי לעדכן אותי כשיש לך זמן?"

 

תקשורת מקרבת מזמינה אותנו להתייחס באופן נקי לעובדות בלבד ללא הפרשנויות.

זה, כשלעצמו, מפחית מתחים, כעסים, תסכולים וכד'.

כשאנחנו יודעים לזקק את העובדות מתוך כל הסיפור, אנחנו ברורים יותר לעצמנו ולסביבה, אנחנו נמנעים משיפוטים וביקורות, אשר מייצרים התנגדות.

 

סיכום

פרשנויות שגויות עלולות להוביל לקונפליקטים, פגיעה באמון והגברת תסכול וכעס במערכות יחסים.

מודל אפר"ת (אירוע, פרשנות, רגש, תגובה) מסייע לנו להבין את הדינמיקה של פרשנויות ואת השפעתן על התקשורת שלנו. תקשורת מקרבת מציעה גישה המאפשרת לנו להבחין בין פרשנויות לעובדות, לבטא רגשות וצרכים בצורה כנה וישירה ולהציג בקשות ברורות ומכבדות. באמצעות יישום עקרונות אלו, נוכל לשפר את התקשורת שלנו, למנוע קונפליקטים ולהעמיק את הקשרים עם האנשים סביבנו.


אם אתם מעוניינים להעמיק בנושא וללמוד כיצד לפתח את היכולות הללו, אני מזמינה אתכם לפנות אליי.

אשמח לסייע לכם וליצור שינוי חיובי במערכות היחסים שלכם.


Comments


bottom of page