סירוב לבקשה עם כלים מעולם התקשורת המקרבת
סירוב לבקשה של מישהו יכול להיות מאתגר ביותר. רבים מאיתנו מוצאים את עצמם במצבים בהם נראה לנו, שאנחנו "חייבים" להסכים, כדי להימנע מפגיעה ברגשותיו של האדם שמבקש, או מתוך חשש מעימות.
לעומת זאת, כאשר אנחנו מסרבים, מבלי לקחת בחשבון את הרגשות והצרכים של הצד השני, אנחנו עלולים לפגוע בקשר עם האדם האחר, ליצור תחושות של כעס או תסכול, ולהוסיף מתח למערכת היחסים.
הקושי לסרב נובע לרוב מחשש שידחו אותנו, שלא יכבדו את ההחלטה שלנו, או שמא נגרום לאדם השני אכזבה או פגיעה. עם זאת, חשוב להבין שסירוב לבקשה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, ולעיתים אין ברירה אלא להגיד "לא".
השאלה המרכזית היא כיצד עושים זאת בצורה שמכבדת את הרגשות והצרכים של שני הצדדים, ושומרת על הקשר?
כאן באה לעזרתנו התקשורת המקרבת, אשר מאפשרת לנו לסרב לבקשה שלא נוחה לנו, בלי חשש ובלי לפגוע באחר.
מהי תקשורת מקרבת?
תקשורת מקרבת היא גישה שמטרתה לקדם הבנה, חיבור ופתרון קונפליקטים בצורה אמפתית ומכבדת. ד"ר מארשל רוזנברג פיתח את הגישה כדי לאפשר לאנשים לתקשר בצורה שתוביל לחיבור אמיתי ופתרון קונפליקטים. עקרונות היסוד של תקשורת מקרבת כוללים:
תצפית נקייה: תיאור אובייקטיבי של מה שקורה, ללא פרשנות או שיפוט.
הבעת רגשות: זיהוי והבנה של הרגשות העולים בתגובה לסיטואציה.
הבנת הצרכים: זיהוי הצרכים העומדים בבסיס הרגשות.
בקשה ברורה: הצגת בקשה ברורה ולא תובענית לפעולה שתסייע במילוי הצרכים
איך לסרב לבקשה בצורה מכבדת?
הנה כמה צעדים פשוטים שיכולים לעזור לכם לסרב לבקשה בצורה שמכבדת את הרגשות והצרכים של כל הצדדים:
1. הקשיבו באמפתיה
כאשר מישהו פונה אליכם בבקשה, חשוב להקשיב לו באמפתיה ולהבין את הצרכים והרגשות שמאחורי הבקשה. נסו לשמוע לא רק את המילים, אלא גם את הכוונה והתחושות שבאות מאחורי הדברים.
2. ביטוי עצמי כן
לאחר שהקשבתם והבנתם את הצרכים של הצד השני, הגיע הזמן לבטא את הצרכים והרגשות שלכם בצורה פתוחה ואמיתית. כאן חשוב להשתמש בשפה אישית, שזה המקום לבטא את הצורך שלכם.
3. הצעת אלטרנטיבה
הצעת פתרון חלופי שמתחשב בצרכים של כל הצדדים יכולה לעזור למצוא דרך שבאמת תועיל לכולם.
דוגמה לתקשורת מקרבת בתוך זוגיות
בזוגיות, תקשורת פתוחה היא המפתח לשמירה על מערכת יחסים בריאה ומכבדת.
דמיינו סיטואציה בה אחד מבני הזוג מבקש לבלות ערב מסוים יחד, אך הצד השני מרגיש עייף וזקוק למנוחה.
הנה כיצד ניתן לסרב לבקשה בצורה מכבדת:
הקשיבו באמפתיה: "אני מבין שאת רוצה שנבלה יחד הערב. אני שומע שזה חשוב לך כי את רוצה זמן איכות משותף ואינטימיות."
ביטוי עצמי כן: "אני מרגיש עייף מאוד אחרי יום עבודה ארוך. אני צריך זמן למנוחה ולהתאוששות."
הצעת אלטרנטיבה: "אולי נוכל לבלות יחד מחר בערב כשאני אהיה יותר נינוח ונהנה יותר מהזמן שלנו יחד?"
ומה קורה כשמסרבים לבקשה שלנו?
קורה שאנחנו מבקשים משהו והצד השני מסרב.
לעיתים, אנחנו עלולים להיפגע, אנחנו עלולים לחשוב שלצד השני לא אכפת מאיתנו.
חשוב לדעת, שאם אומרים לנו "לא" זה כי אם הצד השני ייענה לבקשה שלנו, צורך שלו לא ייענה.
כלומר, ה"לא" הוא לא נגדנו, אלא לטובתו.
לכן, כדאי להתאמן לשמוע את הצורך שמסתתר מאחורי הסירוב. גם אם הסירוב הוא שלנו עבור בקשה שמופנית אלינו וגם אם הסירוב הוא של מישהו אחר עבור בקשה שלנו.
כאשר התקשורת היא אמפתית ומכבדת, יש סיכוי גבוה יותר שנגיע להבנה וחיבור. השימוש בכלים ובמיומנויות של תקשורת מקרבת יכול לשנות את רמת הרוגע בתוך מערכת היחסים, וליצור יחסים מתוחזקים וממוקדים על הבנה והתחשבות בצרכי הצדדים.
כשאתם מבינים את היתרונות של תקשורת מקרבת ורוצים ללמוד כיצד להשתמש בה, אני זמינה לסייע לכם.
דרך הייעוץ האישי והמקצועי, נוכל לעבוד יחד על כלים ומיומנויות שיסייעו לכם להבין טוב יותר את עצמכם ואת האחרים, וליצור תקשורת יעילה וממוקדת על הבנה והתחשבות.
Comments