תקשורת מקרבת עם ילדים

כלים לשיפור התקשורת והפחתת הקונפליקטים עם ילדים

תקשורת עם ילדים יכולה להיות מאתגרת לעיתים. הורים רבים נתקלים בקשיים כאשר הם מנסים להבין את ילדיהם, לגרום להם להקשיב ולהפחית את הקונפליקטים היומיומיים.

כעס, תסכול וחוסר הבנה הדדית עלולים להוביל לתקשורת לקויה ולעימותים תכופים.

מה עושים כשהילדים לא מקשיבים?

איך מתמודדים עם ההתפרצויות הכעס שלהם?

כיצד מציבים גבולות בלי להיכנס לעימותים בלתי פוסקים?

במאמר זה נבחן כיצד תקשורת מקרבת, כפי שפותחה על ידי ד"ר מרשל רוזנברג, יכולה להציע כלים יעילים לשיפור התקשורת ולהפחתת הקונפליקטים עם הילדים.

הקשיים בתקשורת עם ילדים

הורים רבים חווים קונפליקטים עם ילדיהם על בסיס יומיומי. הנה כמה מהאתגרים המרכזיים:

1. חוסר הקשבה

 ילדים לעיתים לא מקשיבים להוראות או לבקשות ההורים, מה שיכול לגרום לתסכול רב.

2. התפרצויות כעס

התפרצויות כעס של ילדים עשויות להקשות על הורים להתמודד ולהגיב בצורה רגועה ומכבדת.

3. חוסר הבנה הדדית

לעיתים, ההורים אינם מבינים את הרגשות והצרכים האמיתיים של ילדיהם, מה שמוביל לתקשורת  לא מכבדת ולריחוק רגשי.

4. קושי בהצבת גבולות

הצבת גבולות היא הכרחית, אך פעמים רבות היא מלווה בהתנגדות מצד הילדים ובתחושות של תסכול וחוסר אונים מצד ההורים.

תקשורת מקרבת מציעה גישה שונה להתמודדות עם הקשיים הללו. היא מתמקדת בהבנת הרגשות והצרכים של כל הצדדים, בהבעת אמפתיה וביצירת קשרים המבוססים על כבוד הדדי ואמון.

להלן הכלים המרכזיים של תקשורת מקרבת וכיצד ניתן ליישם אותם בתקשורת עם ילדים.

עקרונות הבסיס של תקשורת מקרבת

1. תצפית ללא שיפוט

זיהוי העובדות ללא פרשנות או שיפוט.

לדוגמה: "ראיתי שהשארת את הצעצועים שלך על הרצפה בסלון." (במקום: "כמה פעמים אפשר להגיד לך לא להשאיר את הצעצועים בסלון!")

2. זיהוי והבעת רגשות

 הבעת רגשות באופן ברור וישיר.

 לדוגמה: "אני מתוסכל/ת כשאני רואה את הצעצועים מפוזרים בכל הבית."

3. זיהוי צרכים

הבנת הצרכים שעומדים מאחורי הרגשות.

לדוגמה: "חשוב לי סדר וניקיון בבית כדי להרגיש רגוע/ה"

4. בקשות ברורות

הצגת בקשות בצורה ברורה ולא תובענית.

לדוגמה: "סדר את הצעצועים שלך אחרי שאתה מסיים לשחק"

**אם אתם לא מוכנים לשמוע "לא", שימו לב שזו דרישה ולא בקשה. במערכת יחסים היררכית, כמו זו, אם מדובר בהצבת גבולות, לעתים נכון לבוא בדרישה. גם כשנבוא בדרישה, נדע להתייחס לעובדות ולרגשות והצרכים גם שלנו וגם של הילד

כלים לשיפור התקשורת עם ילדים באמצעות תקשורת מקרבת

1. הקשבה אמפתית

הקשבה אמפתית היא לב התקשורת המקרבת. זהו תהליך שבו אנו מקשיבים לילדינו בצורה מלאה, עם פתיחות ורצון אמיתי להבין את רגשותיהם וצרכיהם.

היכולת להרגיש ולהביע אמפתיה כלפי רגשותיהם של ילדיכם היא חיונית. אמפתיה עוזרת ליצור חיבור רגשי ומביאה להבנה עמוקה יותר.

לדוגמה: כאשר ילדכם משתף בחוויה קשה שעבר בבית הספר, הקשיבו לו ללא הפרעות ואמרו: " אתה עצוב כי החברים שלך לא שיחקו איתך היום?"

2. שיקוף רגשות וצרכים

שיקוף הוא כלי יעיל שמראה לילדיכם שאתם באמת מקשיבים ומבינים אותם. חזרו על דבריהם במילים שלכם כדי לוודא שהבנתם נכון.

לדוגמה: "אם הבנתי נכון, אתה כועס כי לא קיבלת את הצעצוע שרצית."

3. שימוש בשפה חיובית ומקדמת

בתקשורת מקרבת, חשוב להשתמש בשפה חיובית שמקדמת הבנה ושיתוף פעולה. הימנעו משיפוטים והאשמות, והתמקדו בצרכים וברגשות.

לדוגמה: במקום לומר "אתה תמיד עושה בלגן", אפשר לומר "אני מוטרד/ת כשאני רואה את החדר שלך מבולגן. סדר אותו כדי שיהיה נעים לכולנו"

4. עודדו התנהגות רצויה

חיזוקים חיוביים על התנהגות רצויה מעודדים את הילדים להמשיך בהתנהגות זו. כאשר ילדיכם עושים משהו חיובי בעיניכם, שבחו אותם על כך.

לדוגמה: "אני גאה בך שסידרת את הצעצועים שלך אחרי המשחק. מאוד נעים לי כשהבית מסודר".

הפחתת קונפליקטים עם ילדים באמצעות תקשורת מקרבת

קונפליקטים רבים נובעים מחוסר הבנה של הצרכים והרגשות של הילדים.

נסו להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות של ילדיכם ולזהות את הצרכים שלהם.

כשאתם חווים את הילד, שלא מקשיב לכם או "עושה דווקא", הוא מנסה להגיד לכם משהו ולא יודע לבטא את זה.

הסתכלו על הסיטואציה ונסו לזהות איזה רגש הילד חווה כרגע ואיזה צורך לא סופק אצלו כרגע ואז בטאו את זה, אימרו מה נראה לכם שהוא מרגיש וצריך כרגע.

כך, הילד ירגיש מובן ומכאן הדרך לשיתוף הפעולה שלו כבר הרבה יותר בטוחה.

הצבת גבולות ברורים בצורה מכבדת

הצבת גבולות היא חלק חשוב מחינוך הילדים.

יש החוששים כי הצבת גבולות היא אנטי-דמוקרטית.  

כדאי לדעת שהגבולות לא מגבילים את הילד אלא סוללים לו דרך ברורה ובטוחה יותר.

אך.... חשוב לעשות זאת בצורה מכבדת וברורה.

חשוב להראות לילד שעם הצבת הגבול, אנחנו רואים אותו כבן אנוש עם רגשות וצרכים.

לדוגמה: "אני רואה שאתה ממש נהנה מהמשחק ורוצה להמשיך לשחק, אבל עכשיו זמן השינה. לכן, סדר עכשיו את המשחק שלך והתכונן לשינה. מחר תוכל לשחק שוב"

הימנעות מהשפלה ועונשים

רובנו חונכנו על עונשים.

אם לא התנהגנו "יפה" – נענשנו.

השפלות ועונשים עלולים להחמיר את הקונפליקט ולפגוע בביטחון העצמי של הילדים. הם בדיוק ההיפך מהצבת גבולות באופן מכבד (כפי שהוצג בסעיף הקודם).

השפלות ועונשים הם בדיוק המקום שבו אנחנו מתעלמים מהרגשות והצרכים של הילד, מה שיגביר את ההתנגדות שלו אלינו, שבאה, בסך הכל, על מנת להגן על הצרכים שלו (שאנחנו מתעלמים מהם)

הבעת חיבה ואהבה בלתי מותנית

ילדים, כמו כל בן אדם, זקוקים לדעת שהם אהובים ומוערכים ללא קשר להתנהגותם.

הביעו חיבה ואהבה באופן קבוע, גם כאשר הם מתנהגים בצורה לא רצויה.

זהו את הרגשות והצרכים שלהם, שעומדים מאחורי אותה התנהגות לא רצויה ואף זהו אצלכם איזה רגש וצורך לא מסופק מתעוררים בעקבות אותה התנהגות.

לדוגמה: "אני אוהב אותך מאוד. אני רואה שאתה כועס כרגע כי לא קניתי לך ארטיק ולכן אתה מדבר ככה. אבל כשאתה מדבר ככה, אני נפגע/ת כי חשוב לי לדעת שאתה מכבד אותי"

לסיכום

שיפור התקשורת עם ילדים והפחתת הקונפליקטים איתם באמצעות תקשורת מקרבת הם תהליכים חשובים שדורשים זמן, סבלנות והתמדה. באמצעות הקשבה פעילה, הבעת אמפתיה, שימוש בשפה חיובית ומתן חיזוקים חיוביים, ניתן ליצור סביבה משפחתית מכבדת ותומכת. הבנת הצרכים והרגשות של הילדים, הצבת גבולות ברורים בצורה מכבדת, הימנעות מהשפלה ועונשים והבעת חיבה ואהבה בלתי מותנית הם כלים יעילים להפחתת קונפליקטים ולבניית קשרים עמוקים וחזקים עם הילדים.

אם אתם מעוניינים להעמיק בנושא וללמוד כיצד לפתח את היכולות הללו, אני מזמינה אתכם לפנות אליי.

אשמח לסייע לכם וליצור שינוי חיובי במערכת היחסים שלכם עם ילדיכם.